אנחנו נזרקים אל העולם הנעלם, אל ריק המתחפש לשפע, מצוידים ב"אני" מסוים, ואין לנו ברירה אלא לחפש ולשאול: מי שם את חומר הנפץ למפץ הגדול? המשחק הקוסמי - דטרמיניסטי, אקראי, סיבתי או תכליתי? הנברא באשר הוא קיים - בדיד או רציף, נפרד או מאוחד, חלקיק או גל? מה זה ה"אני" הזה ואיפה כל הידע? איך לכאוב בדיוק במידה, איך לנחות כדי להתעלות? אגנוסטיקה פואטיקה היא כוהנת מעורערת הנעה בין פליאה אדירה לחרדה קיומית מטרידה. היא מגיעה למוזיאון כדי לדרוש תשובות ולהתהוות.